הארכת מעצר לסמ"ר אלי מרואני שנאשם בהוצאת נשק מרשות הצבא ועוד

המשיב מצוי במעצר סגור מיום 12 ביוני 2007. ביום 9 ביולי 2007 הוגש נגדו לבית הדין הצבאי מחוז שיפוט הצפון כתב אישום, אשר ייחס לו עברות של הוצאת נשק מרשות הצבא, בניגוד לסעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, קשר לפשע, לפי סעיף 499(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977, ועברות רבות נוספות (תיק צפ/431/07).

החלק העיקרי של כתב האישום עניינו בכך שהמשיב הוציא בהיחבא 7 או 8 רימוני רסס מבונקר תחמושת והעבירם לידיו של חייל אחר עבור תמורה.

ביום 13 באפריל 2008 הורה כבוד השופט, סא"ל יגאל פליטמן (במסגרת החלטתו בב"ש/36/08), על הארכת המעצר למשך 90 ימים מעבר לתשעה חודשים, אשר חלפו אז מיום הגשת כתב האישום. תקופת הארכה זו צפויה להסתיים ביום 8 ביולי 2008.

ביום 15 ביוני 2008 הורשע המשיב בכל האישומים אשר יוחסו לו בכתב האישום המתוקן אשר הוגש נגדו. במקור נתכוונו הצדדים לטעון לעניין עונשו הראוי של המשיב בו ביום, אך דיון זה נדחה על פי בקשתם המשותפת של הצדדים. התיק צפוי להיקבע, אפוא, לישיבת טיעונים לעונש במועד קרוב במהלך חודש יולי 2008. בנסיבות האלה ביקשה התביעה את הארכת המעצר בתשעים ימים נוספים. הסנגור המלומד לא הביע התנגדות לבקשה.

שיקוליו של בית-הדין הצבאי לערעורים בהחלטתו בבקשה להארכת מעצר לאחר הכרעת-דין מרשיעה שונים הם מאלו המנחים אותו כאשר הוא דן בבקשה שכזו הנדונה טרם הכרעת הדין. חזקת החפות איננה עומדת עוד למשיב. לפיכך השיקול העיקרי הנשקל בשלב זה אל מול השיקולים שמצדיקים הארכת המעצר כדי לאפשר לערכאה הדיונית לגזור את הדין, הם כאלו הכרוכים ביחס שבין תקופת המעצר הכוללת לבין תקופת המאסר, שלה צפוי המשיב לכשייגזר דינו (ראו בש"פ 433/98 מ"י נ' איבדיוב, פ"ד נב(1) 592 (1998); בש"פ 3183/07 מדינת ישראל נ' שומסקי ואח', תק-על 2007(2) 2001 (2007)).

מצאתי כי במקרה זה אכן קיימת הצדקה להיענות לבקשה.

אני מורה, אפוא, על הארכת מעצרו של המשיב למשך 90 ימים נוספים החל ביום 9/7/2008.

ניתנה היום, ‏כ"ו בסיוון התשס"ח, 29 ביוני 2008, בלשכה. ההחלטה תובא לידיעת הצדדים על ידי המזכירות.

חתימת המגיה: _________________                      העתק נאמן למקור